B2B
Business-to-Business — מכירות בין עסקים
B2B (Business-to-Business) מתאר עסקאות מכירה שבהן הלקוח הוא עסק אחר ולא צרכן פרטי — למשל יבואן שמוכר לרשת חנויות, או יצרן שמוכר לסיטונאי. מכירות B2B שונות מהותית מ-B2C: הן דורשות מחירונים מותאמים ללקוח או לקבוצת לקוחות, כמות מינימום להזמנה (MOQ), תנאי תשלום דחויים כמו שוטף+30 או שוטף+60, קטלוגים פרטיים שרק לקוחות מאושרים רואים, ולעיתים תהליך אישור הזמנה לפני חיוב בפועל. טעות נפוצה היא לנסות להריץ B2B על חנות B2C רגילה עם הנחות ידניות — זה לא מתרחב ודורש עבודה ידנית על כל הזמנה. עסקים שמשלבים גם B2C וגם B2B (מודל היברידי) זקוקים למערכת שתומכת בשני מסלולי המכירה במקביל, עם מלאי, לקוחות ורווחיות משותפים. ב-StoreChart ניתן להגדיר מחירוני B2B ייעודיים וקטלוגים סגורים לצד החנות הרגילה.
אי-קומרס B2B נבדל מ-B2C בדרכים שמשתרעות על פני כמעט כל חלק בפלטפורמה: נפחי הזמנה לעסקה בדרך כלל גדולים בהרבה, התמחור נסחר או מדורג בתדירות גבוהה לפי לקוח ולא קבוע וציבורי, והקונה הוא לעיתים קרובות עסק שמקבל החלטה מבוססת הזמנת רכש ולא רכישה אימפולסיבית של יחיד. פלטפורמה שנבנתה טהורה עבור checkout B2C — מחיר קבוע יחיד, תשלום כרטיס מיידי, התנהגות עגלה של פריט אחד בכל פעם — נאבקת לשרת קונה סיטונאי שצריך הצעת מחיר, תנאי תשלום נטו-30, והזמנה בכמות של מאות יחידות שמוצבת מול רשימת מחירים שסוכמה מראש.
תכונת ערוצי המכירה בתוך StoreChart היא המקום שההבחנה הזו הופכת קונקרטית: לקונה סיטונאי אפשר לתת דרגת תמחור וזרימת הזמנה שונה מקונה קמעונאי על אותו קטלוג בדיוק, בלי לתחזק שני מסדי נתוני מוצר נפרדים — רשומות המלאי והלקוח הבסיסיות נשארות מאוחדות אף על פי שחוויית הקנייה ולוגיקת התמחור מתפצלות לכל פלח.
חנות שמוסיפה ערוץ B2B בפעם הראשונה צריכה להחליט מראש אילו כללי תמחור חלים לפי פלח לקוח, מכיוון שלהתאים תמחור מדורג לקטלוג שנבנה במקור למחיר קמעונאי שטוח אחד משמעותית יותר עבודה מלתכנן לשני הפלחים מההתחלה.
גביית תשלום היא תחום נוסף שבו B2B מתפצל בחריפות מ-B2C — חשבונית שנשלחת בתנאי נטו-30 נושאת סיכון גבייה אמיתי שהעסק צריך לנהל, בשונה מתשלום כרטיס מיידי ב-checkout, שזו סיבה אחת שפלטפורמות ממוקדות B2B צריכות לעיתים קרובות כלים ייעודיים למעקב אחר חשבוניות פתוחות ומעקב אחר תשלומים מאוחרים.
שאלות נפוצות
כן, אם הפלטפורמה תומכת בתמחור ספציפי לפי לקוח וזרימות הזמנה B2B נפרדות (הצעות מחיר, תמחור כמות, תנאי תשלום) לצד checkout קמעונאי סטנדרטי — עסקי אי-קומרס גדלים רבים מפעילים את שני המודלים ממערכת אחת במקום לתחזק שני אתרים נפרדים.
מכיוון שקונים B2B הם לעיתים קרובות עסקים שמנהלים מחזורי תזרים מזומנים וחשבונאות משלהם, תנאי חשבונית נטו-30 או נטו-60 הם סטנדרטיים, בעוד לקוחות B2C כמעט תמיד משלמים באופן מיידי בכרטיס או שיטה מיידית אחרת ב-checkout.
בדרך כלל כן — יחסי B2B כוללים לעיתים קרובות הנחות נפח שסוכמו או תמחור מדורג המבוסס על גודל הזמנה או תנאי חוזה, בשונה מתמחור B2C, שהוא בדרך כלל אותו מחיר קבוע ומוצג בפומבי לכל קונה.